כנגד המעשים הרטוריים הנועזים שהובילו בסופו של דבר את ר׳ גבריאל לחזנות בבוטשאטש עומדים מעשים רטוריים אחרים , חזקים לא פחות , אשר הניאו אותו מלעסוק בחזנות בכלל . אלה הם שלושת החלומות שלו . חלומות הם אירועים דימויים מושלמים – הן בכוח השכנוע שלהם , הן ב״וירטואוזיות״ התאטרונית הסימבולית שלהם , הן ביכולתם לערער את הסדר החיצוני הקיים ולעורר מחשבות חדשות . חלום הוא , במושגים של קבוצת לייז׳ , מטאבולה מובהקת : פיגורת סטייה מדרגת האפס של ( סדר ) השיח שדורשת רדוקציה שמתבטאת במקרה זה בפיענוח החלום , בפרשנות , בחזרה לשפה החד משמעית , לוורבליות לא מאיימת . כאירוע דימוי רטורי , חלום מטריד , מניע לשינוי , מצביע על סדק . חלום הוא הנימוק הוויזואלי במרד האדם בעצמו . כאלה הם חלומותיו של ר׳ גבריאל . ללא סיבה נראית לעין , האישיות שלו מתקוממת נגד עצמה . החלום הראשון : ״עובר היה לפני התיבה ביום הכיפורים כשעמד בברכת אהבה רבה ואמר ודבק לבנו במצותיך ונטל לידו את הציציות , ברחו הציציות מבין אצבעותיו כך פעם אחת ושתי פעמים ושלוש פעמים עד שמונה פעמים לסוף כשתפש את ציציותיו ואחז בידו ברחה טליתו מהן״ . החלום השני : ״עו...
אל הספר