״עד שיבוא אליהו״

ניסיון להתנער מאחריות מוביל לשכחת העצמי או להדחקתו , ובסופו של דבר לדחיית ביאת המשיח כמו בסיפור ״עד שיבוא אליהו״ . הסיפור נמנה עם קבוצה של סיפורי אליהו של עגנון , המושתתים , כפי שמבהיר צבי מרק , על סיפורים חסידיים על התגלות אליהו , והם בעלי תמה מרכזית אחת : ״תלמידי הבעל שם טוב משתוקקים לגילוי אליהו ופונים לרבם שיסייע להם . הבעל שם טוב נאות למלא מבוקשם ומבטיח להם לעשות כן . התלמידים רואים את אליהו אך אינם מזהים אותו , ורק לאחר שאליהו נעלם מגלה להם רבם כי האיש אשר ראו היה אליהו . [ ... ] הסיבה להחמצה היא שהתלמידים אינם ראויים דיים לגילוי אליהו״ . אי יכולת לזהות את אליהו היא סימן לבעיית הזהות . עם זאת ייתכן שבעיה זו , האופיינית לדמותו של אליהו עצמו הנעלם בסוף חייו ומתגלה בדרך כלל במסווה זה או אחר , מקבלת תוקף אוניברסלי : ״יש כאן הגדרה מחודשת ל׳גילוי אליהו׳ . אליהו הנביא איננו עוד ישות חיצונית לאדם אלא ממד ורובד הקיים בכל אדם . ׳גילוי אליהו׳ הוא היכולת לגלות ולהתוודע לקיומו של רובד זה ולראות אותו באנשים הסובבים אותך״ . בסיפורנו אנשי הקהילה מנסים להתחמק מעלייה לפרשת התוכחה , כאילו הטקסט הזה...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן