נס ויצירת המיתוס

שיח הנס בספרות המודרנית ממשיך את המסורת העתיקה של המיתופואסיס . לא בכרכים עבים של אפוסים הרואיים , אלא בסצנות מינוריות של רומן וסיפור ריאליסטיים , או בסמלים ובתמונות של רומנסה ושל סיפור סוריאליסטי ממשיך הדובר לבחון את גבולות 11 במוקדם או במאוחר , אך לרוב יחד עם הופעתן של הקטגוריות שהזכרנו לעיל , הופכת הכנות ( בצורתה המעוותת ) לכלי של טרור האינדיווידואליזם , אשר חוצה את העולם לשניים ופותח במהפכה עולמית , שעל דגלו מתנוססת הסיסמה הזאת : אם אינך כן – אינך אישיות אותנטית , כלומר אינך אישיות בת קיימא כלל . עם עלייתו של המרקסיזם , התווסף לדיכוטומיה הזאת היבט כלכלי , והעולם נחלק לאנשים ״פשוטים״ – ישרים וטובים , הפרולטריון של הדיבור , שאין לו מה להפסיד מלבד שלשלאות הרטוריקה שלו , ושיכול לפיכך להיות כן , ולקפיטליסטים הרעים הבלתי כנים והערמומיים שמסתירים את כוונותיהם מאחורי רטוריקה כוזבת על מנת להבקיע ולהסתיר את ההון מהפרולטריון ובכך להמשיך ולנצל אותו . מכאן כבר קצר המרחק עד למתקפה על רטוריקה מצדו של הפוסט סטרוקטורליזם ועד לביקורת התרבות וחקר השיח כדיסציפלינות ״חשדניות״ שמתבססות על תאוריות קונספ...  אל הספר