רטוריקה, כנות ואנתרופולוגיה גנרטיבית

בסעיף זה מטרתנו לבחון את הרטוריקה מנקודת תצפיתה של האנתרופולוגיה הגנרטיבית . בסעיף הקודם הראינו כי רטוריקה היא מנגנון של יצירת תרבות , והיא מתבססת על יסודות אנתרופולוגיים מסוימים . דננו לעיל במניעים ובתפקידים האנתרופולוגיים של רטוריקה , כעת נמשיך ונדון בשורשיה האנתרופולוגיים בעזרת התאוריה של אריק גנס . כאמור , מבחינתנו רטוריקה מהווה פרקטיקה רוחנית של פירוק הלשון . הנחה זו מאפשרת לנו לפנות לתאוריות אנתרופולוגיות של כינון התרבות ב ) דחיית ( אלימות , משום שהיא מגדירה את מקור הפרקטיקה הדיסקורסיבית במושגים של אלימות . הרטוריקה מבחינת האנתרופולוגיה הגנרטיבית במעשה הרטורי הלשון מפרקת את עצמה . אובייקט האלימות ברטוריקה הוא סימן . מבחינת האנתרופולוגיה הגנרטיבית המעשה הרטורי נמצא אפוא בשלב השני של תהליך התהוות הלשון . השלב הראשון הוא האירוע המכונן – – originary scene שבו נוצר הסימן כמחוות הניכוס הכושלת כלפי אובייקט התשוקה . כעת התשוקה המימטית והאלימות מכוונות לסימן . מה המטרה של אלימות זו במקרה של רטוריקה ? המטרה 55 הן בעבודה הנוכחית והן בעבודותיי הקודמות נדרשתי רבות לתאוריה של אריק גנס . כדי ...  אל הספר