מטוטלת הרטוריקה

רטוריקה היא פרקטיקה רוחנית של כינון והרס של העצמי בשפה . בפועל , פירושו כינון והרס של זהויות רטוריות שונות בעזרת פיגורות רטוריות . ושאלה היא , אם יש לפרקטיקה זו מטרה כלשהי מחוץ לרטוריקה . כידוע , בהיותה פרקטיקה פרגמטית , רטוריקה מכוונת ליעדים מעשיים של שכנוע ושידול . אבל השאלה כעת היא אם אפשר לראות רטוריקה כדרך להשגת מטרות רוחניות . ככל הנראה , בתרבות המערבית משמשת רטוריקה כמעין התעמלות אישיותית לפיתוח אותם ״שרירים״ רוחניים שמייצרים , משמרים , מגדירים ומתחזקים זהות אישית וקהילתית . בניית האישיות תמיד הייתה ונשארת הפעילות התרבותית הפרדיגמטית במערב . לכן רטוריקה כדיסציפלינה הייתה יכולה לצמוח רק כאן . במזרח שיטות התעמלות פיזיות ורוחניות נועדו להשגת מיומנויות של התגברות על האישיות , שלא כפרקטיקות דומות במערב . במערב הזהות דרשה הגדרה , הגנה וטיפוח , ולמרות שבמהלך ההיסטוריה השתנו המידה והצורה של העשייה הזאת , נוכחותה ומרכזיותה של ״הדאגה לעצמי״ , בלשונו של פוקו , היו יציבות וניכרות ביותר . היעד כמו כינון וחיזוק של אישיות דרש ידע ומיומנות . רטוריקה היא אחת הפרקטיקות הרבות של ״הדאגה לעצמי״ . חש...  אל הספר