כנות וסוגי הלוגוס

המיון הקלסי של נאום על פי נושא מאפשר לנו להצביע על מקומה ה״טבעי״ ביותר של כנות באמנות הנאום . הרטוריקנים מבחינים בעקבות אריסטו בין שלושה סוגי לוגוס : א . משפטי : מטרתו קביעה , הגדרה והערכה של עובדות ( לכן הוא מתייחס לעבר ); ב . אפידייקטי או מחנך ( הוא מתייחס להווה ) : מטרתו למצוא ולנסח טופוסים – הנחות ורעיונות שנתפסים כנכונים בעיני הקהל ; עיקר מאמץ השכנוע נעוץ ברדוקציה של ההנחות הפולמוסיות של הדובר לטופוסים ; ג . דיוני : מטרתו הצעות וקבלת החלטות ( ולכן הוא מתייחס לעתיד ) . לרוב , נאומים מכילים כל שלושת סוגי הלוגוס , המתפתחים בסדר הזה : תחילה נבנה בסיס רעיוני , רגשי Roland Barthes , S / Z , trans . Richard Miller , New York , Hill and Wang , 1974 9 ואתי משותף לדובר ולקהל באמצעות הדיבור האפידייקטי ; לאחר מכן , בהישען על הבסיס המשותף שנבנה , מוצגות ומוערכות העובדות הידועות באמצעות הדיון המשפטי ; ולבסוף , על בסיס הסכמה לגבי מהותן והערכתן של העובדות , מוצגות ונידונות הצעות אופרטיביות ומתקבלות החלטות . לפיכך , ניתן לראות כי החלק שבו עשויה הכנות למלא תפקיד חשוב ופעיל ביותר הוא הדיבור האפידייק...  אל הספר