המושג ״כנות״ מופיע בצורה מילולית , למשל , בבראשית מב , בפסוקים יא , יט , לא , לג , לד . זוהי סצנת הפגישה של בני יעקב עם יוסף במצרים וסיפורה באוזני יעקב . בני יעקב מתגוננים מפני האשמותיו של יוסף בריגול ואומרים : ״כלנו בני איש אחד נחנו כנים אנחנו לא היו עבדיך מרגלים״ ( בראשית מב , יא ) . ורש״י מסביר : ״כנים – אמתיים כמו ( שמות י ) כן דברת ( במדבר כז ) כן בנות צלפחד דוברות ( ישעיהו טז ) ועברתו לא כן בדיו״ . ובכן כנראה ״כנים״ פירושו ׳דוברי אמת׳ . נפנה לפסוקים שרש״י מצביע עליהם . שמות י , כח – כט : ״ויאמר לו פרעה לך מעלי השמר לך אל תסף ראות פני כי ביום ראתך פני תמות . ויאמר משה כן דברת לא אסף עוד ראות פניך״ . לפי רש״י , ״כן דיברת״ פירושו ׳אמת דיברת׳ , והכוונה שמשה כבר יודע את האמת , כלומר חוזה את העתיד הקרוב העומד להתרחש ( מכת הבכורות ) , ודבריו של פרעה תואמים אמת אובייקטיבית זו . אבל , בהבדל מהפסוק הקודם , האמת הזאת אינה זהה לכוונתו של הדובר ( פרעה ) שמתכוון רק לסילוקו של משה מפניו . ובכן הפסוק בשמות י , כט כבר מעלה את אחת הבעיות העיקריות בנושא הכנות : האם הכנות היא תואם הדיבור לכוונת הדוב...
אל הספר