שער זה הוקדש לתיאוריות הממקמות את הסיבות לעבריינות בסביבה החברתית והפיזית בה פועל העבריין . החלוקה לפרקים נועדה להבדיל בין תיאוריות שהתפתחו במהלך המאה ה , 20 אשר התמקדו ביחסים בין אישיים עם זולת משמעותי , לבין תיאוריות שהתפתחו לקראת סוף המאה ה 20 ובתחילת המאה ה , 21 המתמקדות במאפיינים ובתנאים של מרחבים גיאוגרפיים עירוניים . חלק מהביקורת ביחס לתיאוריות הסוציולוגיות , ובעיקר ביקורת המתייחסת לתיאוריות סוציולוגיות מוקדמות , הוצג בפרק הקודם . ביקורת זו מתייחסת , בשינויים מסוימים , גם לתיאוריות עכשוויות . בחלק אחרון זה ננסח בקצרה שני מישורים נוספים של ביקורת , המתייחסים לכלל התיאוריות הסוציולוגיות : ההתעלמות מיחסי כוח חברתיים , והקושי ביישום מדיניות אפקטיבית לצמצום פשיעה ועבריינות . התעלמות ממבנים חברתיים ויחסי כוח קרימינולוגים ביקורתיים טוענים כלפי תיאוריות סוציולוגיות כי הן מתמקדות באופן מוגזם בחוסר תפקוד חברתי המתקיים ברובד המצומצם יחסית של המשפחה והשכונה . ביקורת זו טוענת כי תיאוריות סוציולוגיות רואות את החברה דרך פריזמה צרה , המתעלמת ממבנים חברתיים וכלכליים ברמת המדינה ( או אף ברמה ב...
אל הספר