פשיעה, מרחב וסטטיסטיקה פלילית

חקר עכשווי של פשיעה ומרחב רבות מהתובנות ומכלי המחקר הסוציולוגיים שהתפתחו במאה ה 19 נדחקו לשוליים עם התבססותה של הפרדיגמה הפוזיטיביסטית בארצות הברית . אפשר שההסבר לשינוי זה נעוץ בהילה המדעית לה זכו התיאוריות הפוזיטיביסטיות מכוח תמיכתם של רופאים ופסיכיאטרים . גם השפעתה של התפיסה הדרוויניסטית והדמיון בינה לבין התיאוריה של לומברוזו תרמו לביסוס מעמדן של דרכי חקירה שהתמקדו בעבריין : בתורשה , בפיזיולוגיה ובפסיכולוגיה שלו . אולם בתחילת שנות השמונים של המאה ה , 20 ובהשראת התיאוריות הניאו קלאסיות שהוצגו בפרק השני , התעוררה התעניינות מחודשת בתיאוריות סוציולוגיות המתמקדות במיפוי פשיעה ובניתוח השפעתם של מאפיינים סביבתיים על עבריינות . גישות אלו חוזרות לתובנות של אסכולת שיקגו לפיהן השכונה , או מרחבים גיאוגרפיים בתוך השכונה , הם המוקד שבו מתפתחת עבריינות . אך בניגוד לאסכולת שיקגו , ההסבר שגישות אלו מציעות ביחס לקשר שבין מרחב לבין עבריינות מתמקד במאפיינים של המרחב הגיאוגרפי ולא באינטראקציות בין אישיות . בדומה לתיאוריות הניאו קלאסיות , גם גישה זו עוסקת בפיתוח מודלים של שיטור ומניעת הזדמנויות על מנת...  אל הספר