שלוש הערות לגבי מגבלות הסכמה התיאורטית

הסכמה המחלקת את ההתייחסות לתחום העבריינות ואכיפת החוק לארבע פרדיגמות חשיבה מציירת בקווים כלליים את התפתחות החשיבה הקרימינולוגית המערבית , ומועילה להבנת המטרות ביסוד מדיניות אכיפת החוק . עם זאת , בדומה לכל סכמה כללית , יש להתייחס אליה במידה של זהירות . מבנה הספר מבקש לשקף שינויים במשקל היחסי של כל אחת מפרדיגמות החשיבה התיאורטיות ומצביע על התפניות העיקריות שהתרחשו בזרם החשיבה המרכזי . אך ההיסטוריה של התפתחות רעיונות בחקר הקרימינולוגיה היא מורכבת וסבוכה עשרות מונים . הרעיון שפרדיגמה אחת מתחלפת באחרת הוא פשטני ועלול להוביל למסקנות מוטעות . יש לזכור כי אף שבתקופות שונות משתנה המשקל היחסי שניתן לפרדיגמה זו או אחרת , השפעתן של פרדיגמות קודמות אינה מתבטלת או נעלמת , והן ממשיכות להתקיים ולהשפיע בו זמנית . בכל תקופה ממשיכות פרדיגמות קודמות להתפתח ביחס לזרם החשיבה המרכזי , לעתים בחיוב כלפיו ולעתים תוך הבלטת הביקורת . הגיוון התיאורטי משפיע על זרם החשיבה המרכזי ולא אחת תורם להתפתחותו ולעיצובו מחדש . דוגמה בולטת להתפתחות כזו ניתן למצוא בעובדה שגם בתקופה בה איבדה הפרדיגמה הקלאסית את השפעתה על החשיבה ...  אל הספר