פרק זה התמקד במשמעות המעבר ללבוש מסורתי של מנהלות מוסלמיות במערכות החינוך והרווחה , ואכן , הממצאים מעידים כי השינוי אצל מוסלמיות שנבחרו לניהול נראה כהחלטה אישית מאוד . יחד עם זאת , השינוי לא היה מקרי ולמשמעות החברתית תרבותית היה תפקיד מכריע בהחלטה . זהות במעבר : מנראות חילונית אל נראות מסורתית דתית כחלק מתהליכים פנימיים וחיצוניים ישראלים רבים נוהגים לייחס את המעבר של נשים מוסלמיות בישראל אל לבוש מסורתי כסוג של הקצנה דתית שמעלה קונוטציה מיידית של האסלאם הקיצוני , שכן אין אפשרות להתעלם מלבוש זה והוא בולט במרחב הציבורי . הממצאים שלנו אינם תומכים בסטריאוטיפ נפוץ זה ( Jamal , 2005 ) ומתארים מגוון שיקולים של הנשים במחקר , מנהלות בתי ספר ומחלקות רווחה ביישוביהן , שהם בעיקרם תרבותיים . במחקר הנוכחי נמצא כי המעבר ללבוש מסורתי היה קשור בדרכים שונות למינוין של המרואיינות לניהול , הוא התקיים לפני או אחרי המינוי ורובן קשרו אותו ישירות למעמדן בקהילה . כל אחת מהנשים מצאה פתרון שונה מעט לכיסוי הראש , שביטא החמרה או הקלה בנראות הדתית . שתי מנהלות התלבשו כחילוניות ולא חשו שעליהן לשנות את סגנון לבושן ואו...
אל הספר