המבט על תהליכי החילון שלא דרך אידיאולוגיה ומחוץ לזירה הפוליטית מפלגתית מאפשר לאמוד את כוחם והשפעתם , כמו גם את מגבלותיהם . אם נדמה היה שהתנופה המחודשת שהעניקו תהליכים אלה , בגיבוין של כלכלת השוק , הגלובליזציה והדמוגרפיה המשתנה , שינו את מאזן הכוחות ואת כללי המשחק הפוליטי , היה שינוי זה חלקי לכל היותר . גם אם החלישו את הסמכות הדתית , לא הפכו תהליכי החילון את החילוניות לאידיאולוגיה דומיננטית או לסדר יום פוליטי משמעותי , אולי אף להיפך . האפשרויות וההזדמנויות שפתחו תהליכי החילון בפני יהודים חילונים יצרו מרחבים מחולנים ואזורי נוחות שבהם השפעתה של הדת צומצמה , אך בה בעת גם נטלו מהחילוניות את האנרגיות הפוליטיות היוצרות מאבקים והנוצרות מהם . לא רק הקניות בשבת , החלטה נטולת אידיאולוגיה , אלא גם הנישואין והקבורה האזרחיים , בחירות של זהות , הושגו במאמץ קטן יחסית ובמחיר נמוך עבור מי שבוחר בהם . בעקבות צעדי החילון הגדולים שכבשו מרחבים חדשים , באו פסיעות חילוניות מהוססות יותר . בישראל , כמו במקומות אחרים , היחלשותה של הסמכות הדתית הותירה על כנן זהויות והזדהויות דתיות אבל גם מוסדות דתיים בעלי עצמה . ...
אל הספר