מאחורי המסחר בשבת , כמו בנושא בשר החזיר , עמדו שיקולים כלכליים , אבל התרחבותו דרשה פחות פעולה פוליטית והגנה משפטית . כאן , שינוי התפיסה כלפי השבת , שהקיף את רוב הציבור היהודי , יחד עם ההחלטה לקנות בשבת , שהייתה מנותקת משאלות של זהות ואידיאולוגיה , אפשרו ליזמים לפעול כמעט ללא הפרעה . המאבקים המוקדמים שביקשו לאפשר פעילות תרבותית בשבת נשענו על טיעונים ליברליים של חופש וזכויות פרט . טיעונים אלה מילאו תפקיד שולי במאבקים המאוחרים יותר , מכיוון שרבים ממי שהזדהו עם אותם ערכים התקשו לחבר אותם למסחר בשבת . גם בית המשפט , שהיה לעתים קרובות הכתובת לפניות אלה , סירב לקבל את הטיעון הליברלי , והעדיף את ההפרדה בין תרבות ומסחר ואת השמירה על יום מנוחה כערך לאומי וחברתי . הקניות בשבת הפכו לחלק אינטגרלי מיום המנוחה כתוצאה מביקוש הצרכנים , יוזמות של בעלי עסקים וחולשת המערכת הפוליטית לקבוע ולאכוף חוקים , שהשאירה את ההחלטה בידי קונים ומוכרים . המאבקים סביב השבת לא תמו . בתל אביב נדרשת העירייה להסדיר את פעילותן של רשתות המזון הפועלות בשבת ותוך כדי כך להגן על עסקים קטנים ועל האינטרסים של דתיים וחילונים החיים ב...
אל הספר