היה זה אך טבעי , לדידם של חילונים ודתיים כאחד , שבמדינה היהודית יוכרז יום השבת כיום המנוחה השבועי . מכתב הסטאטוס קוו היווה אישור להסכמה בסיסית זו , גם אם היה זה בניסוח כללי ומעורפל מעט . לשאלות הסתדרות אגודת ישראל העולמית בדבר אופייה של המדינה היהודית לכשתקום השיב בן גוריון , בשם הסוכנות היהודית , בשנת , 1947 במילים אלה : " ברור שיום המנוחה החוקי במדינה היהודית יהיה יום השבת " . כמו חלקים אחרים בסטאטוס קוו , תרגום הנוסח הבלתי מחייב נשען על קונצנזוס רחב והשקפה משותפת שייתרה את הצורך באמירות ברורות יותר . על חשיבותה של השבת כיום מנוחה מובחן הסכימו גם לא מעט מנהיגים חילונים , שכן ראו בה חלק מזהותה של המדינה היהודית . ברור היה להם כי שמירת השבת ה " דתית " על כל כלליה לא תוכל להיאכף על הציבור החילוני , אולם ההכרה בחשיבותה התרבותית והחברתית של השבת צמצמה את הפער בין אותם מנהיגים חילונים ובין הקבוצות הדתיות בנושא . לדידו של המשורר חיים נחמן ביאליק , השבת במדינה היהודית צריכה הייתה להיות " אבן הראשה לבניית התרבות העברית הישנה חדשה " ( צמרת , . ( 106 : 2004 מודאג מהיווצרותה של תרבות עברית חדשה ...
אל הספר