עד שנות התשעים עמד תחום הבשר הלא כשר בפני סכנה מתמדת של התערבות פוליטית ותחת איום לחיסול הענף . לנוכח האיום , מאבקם של היזמים ה " ותיקים " דוגמת מעדני מזרע נשען על שיח ליברלי של חופש העיסוק וחופש הפרט , בדגש על תרומת הענף לכלכלה הישראלית ועל ניסיון לגייס תמיכה ציבורית כנגד מה שהוגדר כ " כפייה דתית " . היזמים החדשים , לעומת זאת , פעלו בשנות התשעים במציאות שונה , מציאות שבה צריכת החזיר התנתקה ולו חלקית משאלות של זהות והתנתקה כמעט כליל ממאבקים פוליטיים . לא כל היזמים שהתראיינו הגדירו את עצמם כחילונים , אבל כולם תיארו את ההחלטה למכור בשר חזיר כהחלטה עסקית פרגמטית , מחושבת כלכלית ומנותקת מכל אידיאולוגיה . באופן טבעי כמעט מגדירים עצמם מרבית היזמים כאנשים חילונים הפונים לקהל הישראלי החילוני , אבל ההגדרות ' חילוני ' ו ' מסורתי ' בישראל מאפשרות גם כאן התמקמויות חדשות ישנות שאינן נענות לקטגוריות הקשיחות . מתוך בעלי החנויות שרואיינו , שניים הגדירו עצמם " מסורתיים " והבהירו שאינם אוכלים בשר לא כשר , רק מוכרים אותו . בעלי העסקים הגדולים , ישראלים ותיקים , מתמודדים עם שאלות של זהות ועסקים , וממקמים ...
אל הספר