פרק חמישי מ"כבש נמוך" לחזיר

כי בעשוֹת אמה עברית את החזיר לעקרוֹן , בּל יעבר , עוֹבר בּתוֹלדוֹתיה רעד . כּי נמּוּקם שׁל אדוּקי הדת והחברה החלוֹנית ונמוּקה כּאלּוּ משלימים הפעם זה את זה ... קצת משׁנה , אבל קשה על כּך לפס ֹ ח . מצד אחד הדת , מצד שׁני – קצת גיאוֹגרפיה עתּיקה וּקצת היסטוֹריה ארכּה ... וּמצבוֹ שׁל החזיר באמצע קצת לֹא נוֹח . ( נתן אלתרמן , הטור השביעי ) השינויים הכלכליים והדמוגרפיים שתוארו בפרקים הקודמים עיצבו את תרבות הצריכה הישראלית והגדירו מחדש את כללי המשחק שנקבעו בשנים קודמות , דוגמת חוקי הכשרות . מעמדו של המזון הלא כשר בכלל והחזיר בפרט מסמל אולי יותר מכל את המציאות החדשה שבה בשר שנמכר כמעט בסתר , לעתים תחת כינויים כמו " סטייק לבן " , הפך חלק מהתפריט במסעדות רבות ונמכר במעדניות ורשתות מזון חדשות ברחבי הארץ , עכשיו בשמו המפורש ולעיני כל . הציבור הדתי ורוב הציבור המסורתי בישראל רואה בחזיר סמל של טומאה ובאכילתו עבירה חמורה . בשל כך , הלגיטימציה הגוברת למסחר בחזיר ולאכילתו מהווה שינוי מהותי של סדרי עולם וסמן משמעותי לתהליכי החילון בישראל . מקורות דתיים ותרבותיים מעידים על חשיבותם של איסורי החזיר בתרבות...  אל הספר
פרדס הוצאה לאור בע"מ