על פי הגדרתו בפרק הקודם , חילון הוא תהליך רב ממדי הנוגע לשחיקת הסמכות הדתית בחברה , שחיקה שאינה בהכרח מלווה בשינוי באמונות פרטיות ובהגדרות זהות , אינה בהכרח מחויבת למאבק פוליטי ועשויה להיות עצמאית מהשקפת עולם חילונית ליברלית . בישראל , תהליך החילון מזוהה עם אידיאולוגיה חילונית ליברלית , אך כזו השזורה בשיח לאומי ואמביוולנטיות בכל הנוגע לגבולות שהדת משרטטת והתכנים שהיא יוצקת בזהות הלאומית . החילון בישראל צבר תאוצה מחודשת בשלהי המאה העשרים בזכות שינויים דמוגרפיים וכלכליים המרוחקים מאידאולוגיה בכלל ומליברליזם בפרט . תהליך החילון בישראל – על הצרכים , התשוקות , התביעות והיוזמות השונים המרכיבים אותו – נתקל בהתנגדות דתית המבקשת להגן על הסטאטוס קוו , ובמערכת פוליטית המתקשה להתמודד עם התביעות הסותרות . מתח זה מקבל ביטוי לא רק באסטרטגיות שונות המבקשות לקדם מגוון מטרות שהקשר ביניהן לעתים רופף , אלא גם בשינוי של מערכת ההצדקות שעליהן נשענות היוזמות החילוניות . אל הטיעונים הליברליים של חופש הפרט הצטרפו לעתים טיעונים רפובליקניים , שהדגישו את תרומתם של יהודים לא דתיים לקולקטיב ואת הזכויות שתרומה זו לכא...
אל הספר