קריאת התיגר הראשונית של התנועה הציונית על הממסד הדתי לא רק שהתחלפה במגמה מתמשכת של המנהיגים הציונים להתפשר עם הקבוצות הדתיות אלא גם הובילה להחלטה להעניק להן סמכויות נרחבות . דווקא בתקופה המכוננת של היישוב והמדינה הצעירה , שבה מפא " י החילונית הייתה דומיננטית , עוצבו הסדרים שהעניקו ליהדות האורתודוקסית מעמד מועדף וסמכות בעניינים הנוגעים לחיי היומיום של כלל הציבור . מקורם של הסדרים אלה , המוכרים כ " סטאטוס קוו " , במכתב שנשלח בשנת 1947 מהנהלת הסוכנות היהודית , בראשות דוד בן גוריון , לאגודת ישראל העולמית בירושלים , על מנת לגייס אותה לתמיכה בהקמת המדינה מול ועדות בין לאומיות שעיצבו את תכנית חלוקת הארץ . במכתב התחייבה ההנהגה הציונית להמשיך לכבד את ההסדרים הדתיים של תקופת היישוב גם במסגרת המדינה הריבונית לכשתוקם , בארבעה תחומים מוגדרים : שבת כיום מנוחה רשמי , כשרות במטבחים ממלכתיים , סמכות שיפוטית לבתי הדין הרבניים בנושאי נישואין וגירושין , ושמירת העצמאות של מערכות החינוך החרדיות . פרשנים טוענים כי המכתב כלל התחייבויות כלליות למדי ובמידה רבה חסרות תוקף משפטי ליחסי דת ומדינה ( פרידמן , . ( 200...
אל הספר