פרק שני ישראל – כללי המשחק ושינוים

האם נתן את כהני דתנו למשול בנו ? לא ! האמונה היא אמנם הקשר המאחד אותנו ; אולם חפשים אנחנו בכוח החכמות והמדעים . ועל כן נפר כל תחבולות כוהנינו אשר יאמרו למשול עלינו , כי נדע לכלא אותם בבתי מקדשי אל , כאשר נדע לאצור גם חיל צבאנו בבתי החילות . חיל הצבא וכהני הדת שניהם כאחד נכבדים יהיו בעינינו , ככל הכבוד הגדול אשר ירחש לבנו אל משרות כהונתם , אשר עלינו לכבדן . אך בהנהגת עניני המדינה , אשר בכבודה יתיימרו , אין להם כל עסק , לבל יביאו בה מבוכה מבית ומחוץ . ( הרצל , מדינת היהודים ) אני גאה להיות יהודי אבל מצטער שאינני אדם דתי . ( אריאל שרון ) הוויכוח על מעמד הדת במדינה ועל מעמד ההלכה בניהול החיים הציבוריים והפרטיים מלווה את התנועה הציונית משחר ימיה . ויכוח זה התחדד מאז ש " המדינה שבדרך " נעשתה ריבונית ובינוי מוסדותיה חייב התמודדות עם שאלות מהותיות הנוגעות לחיי היומיום ולאופי המרחב הציבורי . המדינה הריבונית , שהגדירה עצמה " יהודית ודמוקרטית " , הפכה סוגיות הלכתיות לשאלות של מדיניות ציבורית שחייבו את הציבור הדתי והחילוני להגדיר את מעמד ההלכה בחיי היומיום ולתחום את הנכונות להתפשר עם תביעות מנוגדו...  אל הספר
פרדס הוצאה לאור בע"מ