בשונה מהתחזיות של הסוציולוגיה של המאה העשרים תהליכי החילון לא הביאו להיעלמותה של הדת מהחיים הציבוריים . אך הדיון הכללי בחילון ובחילוניות נראה כמעט חסר משמעות ללא הגדרה של התהליך , של מדדיו ושל ההקשר המקומי שבו הוא מקבל משמעות קונקרטית . תהליכי החילון אינם רק תלויי מקום וזמן אלא הם גם רב ממדיים . על כן הטענה הכללית בנוגע לחילון היא במידה רבה חסרת משמעות ללא " הגדרה אופרציונאלית " של התהליכים הנבחנים והמדדים של החילון ( , ( Sommerville , 1998 וללא הגדרת הקונטקסט שבו מתרחש החילון והבנת המבנה המוסדי המעצב דפוסי פעולה של יחידים וקבוצות המחזקים את הסדר הקיים או מערערים אותו . פירוק מושג החילון מאפשר ניתוח מורכב יותר ובחינה אמפירית הן של מעמדה של הדת לעומת מערכות אחרות ( פוליטיות או כלכליות ) והן של מעמדה בחיים האישיים ( אמונות , פרקטיקות וערכים ) . וחשוב מכל , הבנה של החילון כשינוי מוסדי המשתנה ממקום למקום בהתאם להקשר שבו הוא מתחולל . באמצעות התיאוריה הניאו מוסדית נוכל להמשיג את החילון כסדרת תהליכים המושפעת , ראשית , משינויים כלכליים וחברתיים , ושנית , מבחירות אישיות וקבוצתיות המשנות במצטבר ...
אל הספר