העולם הגלובלי שלאחר המלחמה הקרה מצטייר לעתים קרובות כזירת מאבק אימתנית בין כוחות חילוניים של קדמה לבין פונדמנטליזם דתי , זירה שבה תנועות דתיות מתנגשות עם תוצאותיו השונות של תהליך החילון על מנת להגן על דרך חייהן המועדפת ( Haynes , 2006 ) ומולן מבקשות תנועות חילוניות להאיץ את חילון המרחב הציבורי . מצב זה מתואר לעתים כ " מלחמת תרבויות " אשר בה מתעמתים בזירה הפוליטית המתוחה כוחות דתיים וחילוניים שעמדותיהם הולכות ומקצינות והם נעים לקראת התנגשות בלתי נמנעת . אירועים קיצוניים והצהרות לוחמניות מסייעים לעתים לכינונה ולגיבושה של תזת " מלחמת הציביליזציות " ברמה הגלובלית או " מלחמת תרבות " ברמה המקומית . הסוציולוג האמריקאי האנטר ( Hunter , 1991 ) מסביר את מלחמת התרבויות כעוינות פוליטית המעוגנת בהשקפות עולם שונות על מקור הסמכות המוסרית . פער זה מיתרגם למאבקים פוליטיים על " נורמות פרוצדוראליות וקודים חוקיים המגדירים גבולות להתנהגות אישית ופעולה קולקטיבית , לאופי ולמשמעות של אחריות פוליטית והסדרת יחסי הגומלין בין מפלגות שונות בזירה הפוליטית " ( שם , עמ ' . ( 52 ואולם , מתוך התהליכים שתוארו קודם לכן ,...
אל הספר