המלחמה הסתיימה ורכיבים היתה מותשת . הצעירים שבאר לעזרתנו כמתנדבים חזרו לקיברציהם לאחר הניצחון , בראשון לציון נשארו רק הורי וחברים ספורים , שנשאו בתפקידים העורפיים . עם חום המלחמה חלקם החליט לעזוב ולהצטרף לאלרנים * עם אלה שהתגייסו לפלמ " ח נמשר הקשר . ואכן . אחדים מהם חזרו לרכיבים , ואחרים רחקו מאיתני מסיבות שוכרת , מהם שניסר לחפש קיבוץ אחר . באופן רשמי , נשארנו רק עשרה הברים בקיבוץ : אחיותי , אנוכי , וערד שבעה חברים . היה נראה שהכול עומד להתפרק . היה לי רצון עז להמשיך במפעל שאותר התחלתי שש שנים קודם . לא רציתי בשום אופן לעזוב את המדבר , שאליו נקשרתי ושארתר למדתי להכיר ולאהוב . המלחמה ואבדן חברי חיזקו את הקשר שלי לנגב , והרגשתי כאילו לא אוכל להתירו לעולם , עם זאת , אודה שהיו לי גם רגעי היסוס , עתידה של רביבים נראה תלוי על בלימה . מים לא נמצאו , וקשה היה בשלב זה לראות כיצד ניתן יהיה להקים קיבוץ איתן מבחינה כלכלית וחברתית . היתה זו תקופת ה ' צנע - בארץ , ותוך זמן קצר קלטה המדינה מאות אלפי עולים מכל כנפות תבל . לא היר מקומרת עבודה לכולם , ומצבם של הלק מהעולים היה בכי רע , מחד גיסא . ניסתה ...
אל הספר