ביוני , 1944 בחדר הארכל הגדול של רביבים הישנה בראשון לציון , הצמדתי את אוזני למכשיר הרדיו , רדמערת זלגר מעיני , הקריין תיאר באנגלית אח כביסת צבאות בנוה הברית לרומא , ואת התלהבות התושבים לאחר עשרים ושתיים שנות פשיזם . יחלתי לרגע הזה מהיומ שבו נחתו הצבאות בסיציליה , בשנה שעברה . ליוויתי אח ההתקדמות ההססנית של בנות הברית בחרדה לגורלם של קרובי משפחתי באיטליה . לדעתי ולדעת רבים , היה עליהם ליצור ראש גשר הרבה יותר צפונה מאשר באנציו ( . ( Anzio הייתי בטוח שצבא בנות הברית יתקבל בהתלהבות עוד יותר גדולה באיטליה הצפונית , כפי שאכן הוכח לאתר מכן , בהתקוממות של ג ' נובה ב 24 באפריל , וביתר אזורי איטליה הצפונית . עם כיבוש רומא התגשמו רולומותי , תהיתי כמה זמן עוד יעבור עד שיתחדשו שירותי הדואר . הייתי פסימי , אך כשהגיע המכתב מהדודים , שסיפרו על גורל הקרובים השונים , נרגעתי , פירנצה היתה עריין בידי הגרמנים , והסכנה להורי ולאחיותי לא חלפה . רק כעבור חודש שוחררה גם פירנצה , וזיהיתי על גבי מעטפה שקיבלתי בדואר את כתב ידה העגול והיקר של אימי האהובה , לאחר הפסקה של ארבע שנים - ממכתבה התברר לי שאבא בנסיעות :...
אל הספר