הדרך לקיבוץ גשר חצתה את הירדן שסימן את גבול ארץ ישראל , נכנסה בקטע קצר לעבר הירדן , וחזרה לתוך גבולות המנדט הבריטי כעבור כמה מאות מטרים . פיהוקו של שוטר גבול משועמם שביקש ממני בלי רצון תעודת זהות , הבהיר לי עד כמה בלתי מתקבל על הדערנ היה מצב הגבולות באזור . הוא נגרם מסיבות היסטוריות הקשורות למתן זיכיון למפעל הידרו חשמלי בעבר הירדני של חגבול , שסיפק חשמל לחלק גדול של ארץ ישראל , הנוטר סובב את ידית טלפון השדה הפרימיטיבי כדי למסור את הפרטים שלי ולהשוותם , זאת כדי שאחרי כמה מאות מטרים , כשאכנס שוב לארץ ישראל , יוכלו באמת להשתכנע שאני הוא יואל דה אנג ' ליס , ולא מתחזה . אחרי שחברי אשרות עברו לדלהמיה , נכנסה לגשר קבוצת צעירים , שאת חלקם הכרתי היטב : הם קדמו לנו בגבעת ברנר כחברת נוער רז י וכעת הקימו קיבוץ עצמאי , היו לי שם ידידים רבים . ובייחוד ידידה - נעמי , שאני שומר עמה על קשרי מכתבים עד הירם , אף שכל אחד מאיתנו הלך לדרכו . גשר רחוקה מאשרות רק מספר קילומטרים , ופעמים רבות עברתי בדרך המקבילה למסילת הברזל , בשרמעי את המיית מי הירדן . בחדר האוכל ראו רק פנים צעירות ונערות יפות . אחריות רבה הית...
אל הספר