מן הראוי להקדיש לווילה שלנו במריניולה שבשערי פירנצה , פרק מיוחד , כיל דותי לא ידעתי להעריך את העושר והמזל שנפלו בחלקנו , מפעילותם של אבות אבותינו הנמרצים והעשירים , שרכשרה לפני מארת שנים , למעטים היה הלוק-סוס של וילה גדולה בכל קיץ , במרחק עשרים רקות ממרכז העיר פירנצה . בכל חופשה שהינו בווילה ונהנינו מחיי כפר לאתר חודשים ארוכים של לימודי בבית הספר . בווילה היו כשלושים חדרים , ובקומה השלישית היה יהחדר של ג ' וליר . היה זה חדר רבו רהיטים עתיקים וחלונות שפנר לעבר בוסתן ריחני ומטופח . שמו של החדר נשמר אף שביליתי בו רק מספר שבועות במשך השנה , הווילה היתה מעון הקיץ לכל משפחות קרובינו . כיום עצי הבוסתן שנראו מחלוני , במעט נעלמו . נותרו רק עץ שזיף בצבע אש , ועץ אפרסמון בעל עלים רחבים ומבריקים . הם הצלו על הספסל אשר הפך למרכז חיי היומיום שלנו . שאר הבוסתן היה מלא בערובות פורחות ומטופחות בידי הגנן , בעידודה של דודה בעמי . לפעמים עזרתי לר בעבודתו ; בבר היה בן גילי וביליתי עמו שעות משחק רבות . הווילה היחה כת כ 500 שנה , ושימשה במקורה כמנזר , במרכז הבניין היתה חצר רבועה עטורת עמודים משלושת צדדיה ,...
אל הספר