מ'השבת השחורה' לחלוקה קיץ 1946 כנקודת־מפנה בתולדות המדיניות הציונית

מאת יוסף הלר א . מברא ב 5 באוגוסט , 1946 בישיבתה של rctrn הסוכנות המורחבת בפאריס . נתקבלה החלטה רשמית ברוב מכריע לתמוך בחלוקת ארץיישראל ולאמץ תכנית זר כתכנית המדינית הרשמית של ההנהלה י . כמעט ארבע שנים קידם לכן , בישינת הוועד הפועל הציוני שנערכה בנובמבר , 1942 אושרה תכנית בילטמרר ברוב גדול , תכנית שמשמעותה כינון מדינה יהודית בארץיישראל כולה * . אמנם החלטות בילטמור ( שנתקבלו קודם לכן בוועידת ציוני אמריקה במאי 942 נ במלון ' בילטמור ' בניו יורק ) נתקבלו כנסיבות שובות להלוטין מאשר התלטת הנסיגה ממצע זה בקיץ . 1946 בעוד שב 19 י 12 היתה זו ההלטה אקדמית ( אמנם בעלתיערך לדיון הפנימי ) , שאינה צריכה לשמש בסיס לסשא ומתן מדיני חיצוני , הרי כ 1946 ההחלטה להיתיר על תביעת בילטמור נתקבלה כתוצאה מלחצים כבדים , פנימיים וחיצוניים , להם היתה נתונה התנועה הציונית באורה גובר והולך בתקופה שבין סתיו 1945 וקיץ . 1946 כללו של דבר ; בעור ההחלטה המקסימאליסטית של 1942 היתה וולונטארית בעיקרה ( ללא קשר עם הידיעות המחרידות על השואה שכבר החלו להגיע ) וללא צורך להגדיר תכנית מדינית ריאלית לצורכי משא ומתן , שכן לא ממש...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי