כדי לגרום לעובד להתאמץ הפירמה צריכה לקשור את שכרו למאמץ שהוא משקיע בעבודה . אולם בדרך כלל מאמץ כשלעצמו אינו ניתן לצפייה או למדידה , ולכן על הפירמה למצוא דרך חליפית למדוד אותו . אם תפוקתו של העובד קשורה ישירות למאמציו , אפשר להשתמש בתפוקה כמדד למאמץ ולתגמל את העובד לפי תפוקתו . נחזור לדוגמה מהפרק הקודם , שבה עובדים בוחרים באיזו פירמה לעבוד — פירמה המשלמת שכר על פי תפוקה או פירמה המשלמת שכר קבוע — ונראה כיצד קובעת הפירמה את מבנה השכר והתשלום לכל יחידת תפוקה . נניח כי תפוקתו של עובד ( q ) תלויה במאמץ ( e ) שהוא משקיע בעבודה : = נניח עוד כי ככל שהכנסתו של העובד ( I ) גבוהה יותר כך תועלתו גבוהה יותר , אולם למאמציו בעבודה יש עלות () C ) e ) ולכן ככל שיתאמץ יותר תועלתו תקטן . נתאר את תועלתו של העובד באמצעות פונקציית התועלת = - C ) ie ( = - 0 . 5 ie הפירמה משלמת לעובד שכר לפי תפוקתו ולכן הכנסתו של עובד בפירמה כזו היא = I + = a - n + iqb כאשר a הוא מרכיב קבוע בשכר , b הוא התשלום לכל יחידת תפוקה ו n הוא עלות מדידת התפוקה . נניח עוד כי תועלתו האלטרנטיבית של העובד שווה לאפס . עובד שבוחר לעבוד בפי...
אל הספר