מעמדה החרק י של רשת החינוך במושבות היהודיות היה נעלה מעל לכל ספק . בכך הודו , כפי שראינו , גם מבקריה . החרק מסי 934 משנת , 1878 רסעיפים מפררשים בחרק החינוך הממלכתי מספר 1420 משנת , 1884 היוו תשתית חוקית מהימנה לקיומה , אולם חברת cere קיוותה , שבזכות החינוך הפטריוטי הארגנטינאי , שניתן במוסדותיה , תוענק גם לגיטימציה מלאה לחינוך המסורתי דתי שהיא ביקשה להעניק לבני המתיישבים ; כאן נכונה לה אכזבה . המבקרים , שקןבלר על שימור הייחוד היהודי , הטיחו את דבריהם נגד לימוד השפה והמנהגים היהודיים וערערו למעשה - ולרוב אף אמרר זאת במפררש - גם על שימור הדת היהודית - העובדה , שנאמני הלאומיות הארגנטינאית לא השכילו להבחין בין הלאומיות היהודית לדת היהודית , נפי שיק " א ביקשה לעשרת זאת במערכת החינוך שלה , היתה בגדר חידוש מזעזע : קשירת הלאומיות הארגנטינאית עם הקתוליות , או לפחות עם הנצרות , שנשתמעה מהתקפתם היתה מנוגדת למרסכמותיה של חברת ההתיישבות היהודית בדבר מהותה של הארגבטינאיות , אולם למרות זאת לא הביא ה ?? סר " ששידרו " המבקרים כאשר הצביעו על הדת והמסורת היהודית כמנוגדות , בעצם קיומן , להוויה הארגנטינאית ...
אל הספר