האפשרות שאכן יגיעו יהודים במספר רב לארגנטינה עמדה בפני השלטונות ודעת הקהל כבר שנתיים לפני שנתרחש הפולמוס בשאלת החינוך כחודש אוגוסט 1881 מינתה ממשלת ארגנטינה סוכן משלה שיפעל כדי להטות את זרם המהגרים היהודים , שגבר בעקבות הפרעות ברוסיה , אל חופי הרפובליקה . הדבר עורר תגובות אנטישמיות בעיתונות בואנוכראיירס , שעליהן השיבו בצורה נמרצת ואמיצה נציגיו של הציבור היהודי המצומצם שישב כבר בבירת ארגנטינה . עצם קיומם של יהודים ופעילותם הכלכלית של אחדים מהם לא יכלו אפוא להיעלם מעיניהם של חברי בית הנבחרים . על כן , מן הראוי לבדוק אם הללו נתנו בדבריהם ביטוי מפורש גם לשאלת היהודים בשעה שציירו אגב דיוניהם כחוק החינוך את דמותה הרצויה של ארגנטינה . במהלך הויכוח הממושך הוזכרו היהודים כמה פעמים , ובכמה הקשרים , ההקשר האחד היה התיאולוגי . פדרו גחינה רואה ביהודי , כמו שהוא רז אה כפרוטסטנטי וככל בן דת אחרת פרט לבן הדת הקתולית , אדם מסכן , המחזיק כדת מוטעית . עכור עמיתו לדעה , אצ ' בל רודריגז , נולדה הציוויליזציה המודרנית בגולגותא , לרגלי הצלב , והעם היהודי הוא לדבריו , " זה העם קשה העורף , זה העם הנוטה אולי יות...
אל הספר