כאחד במאי , 1853 בעיר סנטד ' פה שבארגנטינה , באווירה פוליטית מתוחה אך בטכס חגיגי , באה לעולם החוקה של הרפובליקה הארגנטינאית . לא היתה זו החוקה הראשונה בתולדותיה של הרפובליקה הצעירה , שאז עדיין לא מלאו ארבעים שנה לעצמאותה . יתר על כן : במעשה החקיקה לא השתתפה הפרובינציה בואנוס איירס , שהיתה - ועודנה גם כיום - המחוז הגדול והעשיר שבכל מחוזות המדינה . אולם ברכות השנים הוכח שאכן היתה זו החוקה הקבועה , ועם תיקונים מועטים שהוכנסו בה במהלך השנים , היא היתה זו שהוחזרה לתוקפה בשלהי שנת , 1983 עם התחדש החיים הדמוקרטיים לאחר שנ ' ם ארוכות וקשרת של משטר צבאי . כאותה שעה , בשחר חייה החוקתיים של האומה הארגנטינאית , לא נמצאו בקרבה יהודים במספר ניכר . נתזים בודדים בלבד מך הגל הקטן באופו יחסי של מהגרים יהודים , שיצאו ממרכז אירופה ומצפון אפריקה , הגיעו עד לקצווי היבשת הדרום אמריקנית , יתר על כן : האפשרות שמהגרים יהדדים יגיעז לרפובליקה הארגנטינאית אפילו לא הועלתה בדיוני האסיפה המכוננת , שדנה באריכות ובאהדה בסיכויי ההגירה ובדרכים לעודדה . אולם סעיפי החוקה , שהגדירו את חרויות האזרח והתושב ברפובליקה וקבעו מעמ...
אל הספר