התפיסה הרווחת גורסת שפרקטיקה מבוססת ראיות היא פרדיגמה חדשה , פורצת דרך ושוברת מוסכמות שהתפתחה בעשורים האחרונים . האמת היא , שההיסטוריה של מדעי החיים היא ההיסטוריה של הפרקטיקה מבוססת הראיות . מאז שחר ימיה התעסקה הפרופסיה הרפואית בחיפוש אחר ראיות . מימי היפוקרטס וגלנוס , דרך דונולו ורמב " ם , ועד הרווי , פסטר וקלוד ברנאר , עובר חוט שני שנמשך עד ימינו אלה , של רפואה המחפשת אחר הוכחות , של רופאים שחרדת ה primum non nocere ( מבלי לגרום נזק ) מנחה אותם , ושל פעילות מדעית בלתי פוסקת החותרת אל האמת . גם אם יש ויכוח לגבי מועד התגבשותה של פעילות זו לכלל דיסציפלינה מדעית עצמאית , הרי לית מאן דפליג כי משלהי המאה העשרים חלה עליה מעריכית בשיעור ההתעניינות והעיסוק ב . Evidence Based Practice — EBP רובה , אך לא כולה , של התפתחות מרשימה זו הוא בהקשר של קבלת החלטות קליניות " ליד מיטת החולה " . מפגש זמנים של " ביקוש והיצע " או ליתר דיוק , של צורך ויכולת , תרם רבות להתפתחות דרמטית זו . בצד היכולת נמצאת בראש ובראשונה המהפכה בטכנולוגיית המידע : עיבוד נתונים , נגישות , תקשורת חסרת גבולות ומחשוב הרשומה הרפו...
אל הספר