פרק שני פרדיגמות ושיטות מחקר בסוציולוגיה של החינוך

דוגמה נוספת לקווים משותפים בין הפרדיגמות ניתן לראות בעבודתו של כהנא ( Kahane , 1975 ) היוצא מתוך נקודת המבט של הפרדיגמה המבנית תפקודית ומצביע על השפעות של מבנה ארגוני סימטרי על התנהגות יחידים המתאפיינת בלמידת נורמות ההדדיות וצדק . בדומה לו , כתריאל ( 1999 ) היוצאת מתוך המבט של פרדיגמת הפעולה החברתית , מתחקה אחר האופן שבו ילדים מבנים באופן פעיל תרבויות ילדים ייחודיות ומגיעה למסקנה דומה אודות מקומן של נורמות ההדדיות במסגרת יחסים סימטריים . גם בעבודתו של גד יאיר ( , ( 2006 " חוויות מפתח " בה הוא מתאר חוויות חינוכיות של סטודנטים אשר היוו מפנה משמעותי בחייהם , ניתן לראות כי יציאה מתוך תהליך חקירה אינדוקטיבית ( פרדיגמת הפעולה ) הובילה לחשיפת המשמעויות והקשרים מבניים שכללו רכיבים של הקוד הבלתי פורמאלי כגון בחירה אישית , חקירה אישית , אותנטיות ועוד . אמנם בפרק זה הצגנו את פרדיגמות העל הקלאסיות בחקר הסוציולוגיה של החינוך , אך מן הראוי לציין כי בתחום זה מתפתחות תיאוריות עדכניות המתבססות על הנחות יסוד של הפרדיגמות הקלאסיות והמציעות הרחבה שלהן , הסתכלות חדשה על המציאות החברתית ולעתים גם ביקורת עלי...  אל הספר