נטע אבוגוב מבוא דוברי היידיש שנספו בשואה היו דוברים ילידיים של שפה חיה וחיונית ששימשה מיליוני יהודים , חילונים וחרדים כאחד . כיום היידיש איננה עוד שפה ילידית באוכלוסייה החילונית , והיא מדוברת כשפת - אם רק בהקשר החרדי בקהילות באמריקה הצפונית , אירופה וישראל . הזירה הישראלית מעניינת במיוחד , שכן היידיש , שפה יהודית גרמאנית המכילה מספר גדול של מילים עבריות מתקופות שונות , חיה בארץ לצד העברית הישראלית , ושתיהן כיום שפות חיוניות ודינמיות , שפה שפה וקהילתה . היידיש הילידית בישראל מדוברת בקרב קהילות חסידיות מסוגרות המוקפות ברוב חילוני דובר עברית . הקהילה החסידית בישראל חיה במציאות לשונית מורכבת וייחודית הכוללת שלוש שפות עיקריות : יידיש ועברית – שתי שפות חיות הנמצאות במגע אינטנסיבי בסיטואציה דו - לשונית – ולשון קודש המשמשת רק לתפילה וללימודי קודש ולא לתקשורת יום - יומית . השימוש הדו - לשוני בשתי השפות עשוי להשתנות מדובר לדובר , כך שייתכן שדובר משתמש יותר ביידיש ופחות בעברית ולהיפך . כמו כן , ברוב החסידויות היידיש מדוברת בלבד , אך יש כאלו ( כמו סאטמר ) שהיידיש מדוברת בהן וגם נכתבת . מחקרים רבים...
אל הספר