דפנה יצחקי מבוא המושגים מדיניות לשון ( language policy ) ותכנון לשוני ( language planning ) מתייחסים לאופן שהמדינה מסדירה את יחסה כלפי השפות השונות בתחומה , כגון מעמדן החוקי , אופן הקנייתן במוסדות החינוך ושירותים הניתנים בהן . בישראל מוסדר השימוש בשפה הערבית בזירות מדיניות שונות , כגון שילוט דרכים , במתן שירותים של משרדי ממשלה , בטלוויזיה הציבורית ובהוראת הערבית בבתי ספר במגזר היהודי ( להלן : בתי ספר עבריים ) . אף כי אין מדובר בהסדרה כוללת ומקיפה אלא בשורה של מסמכים , חוקים ותקנות שנקבעו בנקודות זמן שונות בחקיקה ראשית ומשנית , הרי ברוב הזירות ניכר פער בולט בין המדיניות להלכה בהקשר לשפה הערבית לבין זו הנהוגה בפועל ( . ( Yitzhaki , 2011 לעמדות של קהילות הדוברים כלפי השפות השונות , הערך והתפקידים המיוחסים להן והאידאולוגיות הלשוניות הנהוגות בקהילה תפקיד חשוב בהערכת יישומה ואי - יישומה של מדיניות לשון ( , Shohamy , 2006 ; Webb . ( 2010 במחקר שמאמר זה מדווח עליו נבדקו עמדותיהם של דוברי השפה כלפי מדיניות לשון בזירה החינוכית בהקשר להוראת ערבית בבתי ספר עבריים בישראל . המחקר בחן עמדות של סטודנט...
אל הספר