בפרק זה נחדד את התפיסה של חינוך לאוריינות מדיה ביקורתית , שהיא מוקד ספר זה . שלוש נקודות המבט שבמודל לאוריינות מדיה של המכון הבריטי לקולנוע ( , ( BFI שהוא המסגרת המושגית של הספר , כל אחת מהזווית שלה , מעמיקות את ההבנה בדבר טיבו של המסגור התקשורתי של נושאים ואירועים בחדשות ובאקטואליה ושל זיקתם להקשרים החברתיים - פוליטיים בזמן נתון . המשתמשים במודל , ובראשם סטודנטים להוראת התקשורת , נדרשים להפעיל חשיבה ביקורתית ומיומנויות ספציפיות של תקשורת , שיסייעו להם בהפקת טקסטים משל עצמם , מתוך אחריות חברתית למסריהם . מדובר בהתנסות בכתיבה עיתונאית בתהליך משותף של הפקת תכנים ומסרים על פי תפיסת אוריינות מדיה ביקורתית ואקטיבית . כל אחד אפוא מסוגל לעסוק בפרקטיקה העיתונאית , והקוראים יכולים להפוך ליוצרים שותפים לצד העיתונאים . פעילותו של הקהל גוברת , והוא מתערב ומשפיע על תהליך ייצור המשמעות של החדשות שהוא צורך , ולא פעם ממסגר אותן בדרך חדשה ( . ( Moores , 1993 זהו קהל פעיל , המחזיק בידו עדשה אזרחית , שיכולה להפנות תשומת לב לנושאים נוספים באמצעות תגובות , תיוג , הפצה המונית , דיון פומבי ועוד . מצב זה מאתג...
אל הספר