בעידן הפוליטיקה הטלוויזיונית – הקמפיינים הדיגיטליים והרשתות החברתיות פונים באופן מקוון לכל בוחר ובוחר , ובכך מקשרים בין המועמד לאזרח ומקנים לאזרחים זהויות של יחידים בתוך קמפיין להמונים . כך נוצרה פוליטיקה חדשה , שבה האישיות של המועמד היא גורם מרכזי שבו דנים במסע הבחירות : השיחה על הפוליטיקה כמעט אינה עוסקת יותר במפלגות . אנשים אומרים משפטים כמו " אני מתלבט בין שלי לבין זהבה , בין ביבי לבין דרעי וכו ' [ ... ] מפלגות חדשות נבנות ( או מופרחות כבלון תקשורתי ) סביב אנשים . בקרוב אולי גם נוכל לקרוא לאידיאולוגיה על שם אותם אישים : " לפידיזם " ( אידיאולוגיית איפה הכסף ) , " כחלוניזם " ( אידיאולוגיית הוזלת מחירי הסלולרי ) , " ציפיזם " ( אידיאולוגיית הדוגמה האישית ) , " ליברמניזם" ( אידיאולוגיית מילה זו מילה ) . לא ירחק היום ובמקום סוציאל דמוקרטיה ידברו על " שליזם " , ובמקום ניאו - ליברליות / ניציות מדינית ידברו על " ביביזם " . הכוכבים מצטרפים לפוליטיקה ומודיעים לאיזו משרת שר הם מיועדים , אף שככל הידוע הבחירות הן לכנסת ( רהט , . ( 2012 המדיה בחברה דמוקרטית אמצעי התקשורת חיוניים למימוש עקרונות הד...
אל הספר