הסיקור העיתונאי של שביתות מורים בעיתונות נושא אופי נרטיבי ברור . הנטייה של חדשות העיתונות לארגן מידע בתבנית של סיפור נשענת על רכיבים נוחים במיוחד כאשר האירוע המתועד הינו שביתה . לשביתה יש " מקדם " ( אקספוזיציה ) ברור של אזהרות המועלות באמצעי התקשורת : נקודת הפתיחה עם הכרזתה , דיווח יומיומי שעוקב אחר עליות ונפילות , רגע של " סיבוך " שלא פעם בא לידי ביטוי בהקפאת המשא ומתן ובהסלמת העימות בין הצדדים , השהיה קצרה ולבסוף " התרה " מפויסת . סדר ההתנהלות הזה יבנה את ניתוח הממצאים סביב שישה מוקדים . הפתיח : מועד השביתה - דפוס חוזר וגם הפתעה . אחד הדימויים החוזרים בסיקור העיתונאי של שביתות מורים הוא דימוי השביתה כטקס החוזר על עצמו : " בדייקנות של שעון שוויצרי חוזר הריטואל של שביתת המורים לפחות פעם בשנה " ( הארץ , סער , 1 במרץ , , 2001 עמ ' (; 5 " כמו בכל שנה , כמו שהחורף מגיע אחרי הסתיו - בסוף החופש הגדול מגיעים איומי ההשבתה . אמש נקלע המשא ומתן בין המורים למשבר חריף , ושוב קיים חשש שב - 1 בספטמבר הילדים יישארו בבית " ( ידיעות אחרונות , 30 באוגוסט , , 2002 עמ ' (; 1 " ממש כמו השמש שעדיין אינה מאכ...
אל הספר