מוסרנית לסיפור הראשי . אהבת פראדל לאברהם - נוח אינה מוצאת פורקן ואינה נענית על ידו , ולאי אהבה זו אין תיקון , כפי שמציינת אחותו של אברהם -נוח שהגיעה לביקור מן העיר כדי לעמוד על שורש הצער שבבית אחיה . בית הוריה של פראדל היה לה כבית רפאים , שיש בו יותר מרמז להיותו מקום מותה . זה בית שהפך למאיים ולמקפיא , לא בשל אי התאמתה של פראדל לתפקידה , שכן היא התאימה עד מאוד לתפקידה ומילאה אחריו במסירות גמורה . הבית הפך לדוחה ולמגרש בשל הפיכתו לבית נישואים , ובשל כניסת הגבר לתוכו . אמנם , אברהם - נוח מעוצב כבעל רגישות יתרה לנוכחות האשה ולקרבתה . הקושי של האיש הזה לקבל עליו את תפקיד הגבר במרחב הנדוניה והבעתה שהוא חש מפני הבית שהוא האשה , אינם נחלתם של רוב הגברים בסיפורים שלפנינו . סיפור זה ממציא לנו איפוא הזדמנות נדירה לחשוב גם על דיכוי הגבר ועל הוויתורים שהוא נאלץ לוותר כדי להשתכן בבית ולהרגיש בו נינוח . אולם , עת תחושת האלביתי פוקדת אותו , ואברהם - נוח חש תחושה כזו מדי יום ביומו , יש לו חירות להימלט מן הבית ולעשות לעצמו מדור נוח במקומות אחרים . ואילו היא נותרת כפותה אל המרחב הביתי , בו מקומה מותנה ב...
אל הספר