למחשבה על החינוך בכלל והחינוך היהודי בפרט יש קשר הדוק למרחב שלוינס פועל וכותב בתוכו , דהיינו צרפת . מרחב זה שונה באופן עמוק מן המרחב שבתוכו אני מבקש לקרוא את דבריו , ישראל . במובן מסוים , הראשון שמפנה את תשומת הלב לשונות זו , הוא לוינס עצמו ששאלת המרחב הציבורי שבו מתרחשת המציאות החינוכית מעסיקה אותו . בהקשר של החינוך היהודי , המרחב הציבורי הישראלי שונה באופן עמוק ומהותי מן המרחב הציבורי האירופי והצרפתי . לעת עתה , אצביע רק על תופעה מרכזית אחת , המשקפת את עיצוב המרחב הציבורי בישראל כמרחב יהודי : לוח השנה . המרחב הציבורי שבתוכו חי צעיר יהודי בצרפת הוא מרחב בעל סממנים נוצריים , שבו יום ראשון הוא היום החופשי בשבוע , חופשת חורף היא בין חג המולד לראש השנה האזרחית וכדומה . לעומת זאת , המרחב הציבורי הישראלי נקבע על ידי לוח השנה היהודי , שבו הן המורים והן התלמידים נוטלים חלק בתוך מסמנים של השיח היהודי . בהתאם לחגים היהודיים ובכללם ראש השנה , יום הכיפורים , חנוכה ופסח . לוח זה כולל גם את ציוני הזמן של החברה הישראלית כגון יום השואה , יום הזיכרון ויום העצמאות . כמו כן , הוא מאורגן בהתאם למבנה השבו...
אל הספר