במובן מסוים , בניתוח הפילוסופי של לוינס את המשיחיות נוכל למצוא מעין לקסיקון ערכי של החינוך . ההתבוננות במושג העתיד שהחינוך יוצר כמושג משיחי הביאה את לוינס לפרש באופן אתי את שמותיו האפשריים של המשיח , כפי שהם נדונים בתלמוד . שמות אלו מתפרשים אצלו כביטוי לערכים שכרוכים בתפקידיו של המחנך והמורה , למשל : שלום , צדק , נחמה , חנינה , ערבות ו ' אני ' . נבקש לבחון את המונחים הללו בפרוטרוט ולהבין את המשמעות שלוינס מייחס לכל אחד מהם . לוינס עוסק בהקשר זה בדיון התלמודי על אודות שמו האפשרי של המשיח . כפי שנאמר לעיל , הוא אינו מסתפק במשמעות הפולמוסית האנטי - נוצרית של שם המשיח , אלא רואה בה ניסיון להתחקות אחר מאפיינים שונים של המשיחי על ידי הפרשנות הניתנת לשמות השונים : מה שמו ? דבי רבי שילא אמרי : שילה שמו שנאמר " עד כי יבא שילה " . דבי רבי ינאי אמרי : ינון שמו שנאמר " יהי שמו לעולם לפני שמש ינון שמו " . דבי רבי חנינה אמר : חנינה שמו שנאמר " אשר לא אתן לכם חנינה " ( בבלי , סנהדרין צח ע " ב ) . שלושת השמות המוצעים למשיח בפסקה תלמודית זו הם : שילה , ינון וחנינה . מקור השם " שילה " בספר בראשית ( מט ,...
אל הספר