בפרק זה נבקש לבחון את נושא החינוך מהפרספקטיבה הפילוסופית של ה ' זמן ' . הזמן ומשמעותו נדונו רבות בפילוסופיה של העת החדשה ונבחנו במגוון הקשרים , חלקם היסטוריים או היסטוריוסופיים וחלקם במסגרת ההתייחסות אל היבט הזמניות המאפיין או מקיים את האדם באשר הוא אדם . ייחודו של לוינס במחשבה על הזמן והחינוך טמון ביכולתו להעניק משמעות מוסרית לשאלת הזמן והזמניות בחינוך , ובכך ליצור זיקה בין שני סוגי ההקשרים הללו : הפילוסופיים והקיומיים גם יחד . העיסוק בזמן בהקשר החינוכי מאפשר לחשוב על החינוך באופן אקזיסטנציאלי , כתהליך ההתפתחות וההתקיימות של האדם שבו המחנך והחניך , המורה והתלמיד , נוטלים חלק בהיסטוריה התרבותית . אך לוינס מוסיף ממד מפתיע לדיון בזמן , בהכניסו את ה ' משיחיות ' כמושג פילוסופי שיוצר את זמן העתיד . תשומת הלב המוקדשת לנושא החינוך פותחת את הרעיון המשיחי לאופקים מוסריים בעלי חשיבות רבה , שאת יסודותיהם היה ניתן לזהות כבר בדיון על האימהות בפרק הקודם . האחריות המוטלת על ההורה והמחנך היא כלפי העתיד שמעבר לאופק , כלפי מה שיביאו הילדים והילדות , אלה המכונים בשם ' דור העתיד ' . ראוי להתחיל את הדיון ע...
אל הספר