משה הלינגר א , מבוא המדיניות הכלכלית החברתית במדינת ישראל עברה בדור האחרון , במהירות רבה , מהדגשים סרציאל דמרקרטיים של מדיבת ררוהה מערב אירופית , המשלבים בין ערכו של האינדיבידואל ובין חשיבות הזהות החברתית , אל עבר הדגשים קפיטליסטיים ליברטיאביים בנוסח האמריקאי , המקציבים את מרכזיות חירותו של האינדיבידואל בעל היכולת והיוזמה הכלכלית . הפערים הכלכליים בישראל ההולכים וגדלים יש בהם עוול מוסרי חמור , ולא עוד אלא הם אף מערימים קשיים על חוסנה הפנימי של החברה . מנגד , מדיניות הרווחה הישנה לוקה בפגמים מהותיים החורגים מן התחום הכלכלי וגולשים אל התחום המוסרי . בייחוד יש לתת את הדעת על עוצמת היתר של ביורוקרטיית הרווחה , על הגברת תחושת התלות של " צרכני הסעד " בפטרוניהם הביורוקרטיים , ועל הפיכת הבחירה בטפילות חברתית לפתרון נוח עבור רבים , הגדרתה של מדינת ישראל כ " מדינה יהודית " אין לה משקל רב בדיון הציבורי בסוגיות אלו . זה מכבר נעשה עניין יהדותה של המדינה רלוונטי בעיקר בשבי תחומים ו האחד , דמותה הציונית של מדינת ישראל — בייחוד בכל הקשור לזיקה שבין יהודי pKH ליהודי התפוצות על רקע העימות הלאומי עם מדי...
אל הספר