תמר ררס מסתבר שקצב התפתחותה המהיר של הביקורת הפמיניסטית בקושי הותיר לה שהות למחשבה . א , העימות בין הפמיניזם ליהדות בנוגע להשקפות מגדריות ומהותניות יש משום אנומליה במאמר המנסה לעמוד על הצביון המגדרי של היהדרת מנקודת מבט פמיניסטית , שכן הפמיניזם והיהדות אינם רואים עץ בעין את עבייני המגדר . דומה שהחל מתיאור בריאת אדם וחוה בספר בראשית , המקרא מאשר ומחייב אה מציאותם של שני מגדרים נפרדים ונבדלים , המקיימים ביניהם מערכת יחסים הייררכית , בורא העולם העמיר את בריאתו על תשתית של ניגודים בינריים : אור וחושך , טוב ורע , שמים וארץ , קדושה וטומאה , ודיכוטומיה זו מקפלת בתוכה גם הבדלים מיניים מובחנים , הניכרים כגזע האנושי . עם ואת , באותם תיאורי בראשית עצמם מסתמנת לכאורה סתירה בהגדרת מהותם של הזכר והנקבה וטיב היחסים כיכיהם . מפרק א ' אבו מקבלים תיאור אמביוולנטי משהו ( פסי בז : " ויברא ... את האדם בצלמו ... זכר ונקבה ברא אתם " ) , שממנו למד המדרש שאדם רחוה נבראו שורים , כשבי היבטים של יצור אנדרתבי , ואילו בפרק בי את נאמר שהאישה נבראה מצלעו של אדם ( פסי ככ : " ו _ גבן ... הצלע א ^ ר לקח מן האדם לאשה " ...
אל הספר