נתנו כבוד לבית הזה — חכמים ונשיאות חכמים במערך הפוליטי בתקופת המשנה והתלמוד

זאב ספראי הצגת הבעיה חכמים מציגים את עצמם כשכבת העלית של העם היהודי וכמנהיגיו , עם ןאת , בד בבה פעלו בעם עזבברת עלית ומוסדות הנהגה נוספים . השאלה היא כיצד מתארים חכמים לעצמם את מקומם כמערכת ההנהגה : האם הם תובעים את כתר המנהיגות ה " אזרחית " ( הפוליטית והכלכלית ) או שהם '' מסתפקים " בהנהגה הדתית ? אפשר להציג את השאלה גם אחרת : מהם גבולות ההנהגה הדתית — האם הם כוללים את ההנהגה האזרחית , הפוליטית והכלכלית , או שמא הם מגבילים את תפקידם מתוך הכרה שקיימות בעם שכבות אחרות המוסדרת אחרים ? השאלה היא אפוא מתחום החשיכה הפוליטית המבנית . באופן טבעי חשיבה מבנית זו שואבת את תפישתה משבי מקורות : הראשון הוא המציאות הקיימת — כלומר , כיצד מתבצעת חלוקת התפקידים בימיהם של הדוברים , כחברה שבה הם חיים ופועלים , ובחברות אחרות שאותן הם מכירים ובהן הם צופים ; המקור השני הוא החזון האוטופי : כיצד היו רוצים הדוברים לראות את פני החברה הראויים . באופן טבעי משפיעה המציאות על עיצוב האוטופיה . ודאי שחכמים יראו בעצמה המסורה בידיהם את שלב הפתיחה של החזון האוטופי , ומן הסתם יתבעו לעצמם תפקידים נוספים ; ומצר שני עוצמתם ש...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן