יהודה לייב פינסקר, אוטו/אמנציפציה, ואימפריה רב-לאומית

המולדת " - שוב , כפי שעשה ב " ציון " . מה בכל זאת נשתנה בתפיסתו של פינסקר לאחר מרס ? 1881 התשובה לכך מזדקרת לעין מתוך כתיבתו בעיתונות היהודית הרוסית , והיא חד - משמעית : רעיון הגירת היהודים . מאביב 1881 ואילך נתפסת בעיניו ההגירה כאמצעי הכרחי לפתרון " השאלה היהודית " ברוסיה הצארית , אך גם בארצות אחרות שהיהודים בהן רבים . השאלה המתבקשת כמובן היא כיצד התיישב רעיון ההגירה מרוסיה עם המשך תמיכתו של פינסקר בעקרון האמנציפציה בתוך רוסיה . והרי בדיוק את התשובה לכך נותנת לנו האוטואמנציפציה שלו . השוני המרכזי והבולט שבאוטואמנציפציה בהשוואה לכל הדברים שהשמיע פינסקר עד פרסומה בספטמבר 1882 הוא ההכרה בצורך לייסד ליהודים מולדת לאומית טריטוריאלית , חבל ארץ שהיהודים יהוו בו רוב מספרי וייהנו מריבונות מדינית . אבל האומנם בא רעיון זה לרשת את מקומה של תפיסת האמנציפציה האזרחית בפזורה בכלל , ובתוך הפזורות האימפריאליות בפרט ? כך גורסות הקריאות ההיסטוריוגרפיות המקובלות של אוטואמנציפציה . אלא שקריאות אלה , אשר במקום לבחון את הטקסט של פינסקר על רקע כתיבתו ותפיסתו בנות הזמן רואות בו , בשל הטיית המבט הרטרוספקטיבי , ...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד