4. בין אחסוור ללויכטנטראגר

היים מגלם תפיסות יסוד אלו בדמותו של אחסוור . אחסוור הוא אדם המאדיר את החירות ואת האחריות של האדם . שני גיבורים טוענים בשם הגזרה הקדומה , כפי שגובשה כמסורת הפרוטסטנטית — לוציפר ויהודה איש קריות . לוציפר מקבל את הרעיון כמעין מעמסה המוטלת על הקיום : אין טעם להתנגד למה שמתחולל . לפיכך האל עצמו הוא שהוביל את ישו אל הצלב , ואין לעצור ולהתנגד לר : " מי אם לא הוא , נגלה לרביישוע הלז ודיבר אליו ? מי אם לא הוא סלל את הדרך שאותר אומלל הול ך כה עתה ? ואני אבוא ואפר את עצתו שאין נשגבה ממנה 1 / 1 * טענה דרמה מעלה יהודה איש קריות : " אני לא פעלתי אלא על פי מה שצריך להיות רמה שהרבי עצמו רצה שיהיה [ ... ] לא עשיתי אלא מה שנגזר מראש ועל פי רצונו שלי ' / * 5 שניים מהגיבורים השליליים של המסורת הנרצרית עצמה טוענים בשם מסורת זאת , אלא שכל אחד מהם מסיק מסקנה אחרת . לוציפר מסיק מרעיון הגזרה הקדומה מסקנה תאולוגית : כלום ירעיל עתה איש אחד שנשלח לשאת את חטאי הכל ולסבול בעדם ? רעיון שכולו דופי הגה האל הזה שכולו דופי . לך בדרכך , אדוני אלוהים , לך בה הלאה — הלאה , עד שככלות כל הקיצין תמרט תכל ומלואה ותפול מטה מט...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן