2. מחלתו של יחזקאל חפץ

חפץ עצמו אינו רק " חפץ " . אובייקט , הוא גם הסובייקט המידע לתהליכים שהוא עובר . לפיכך מחלתו נתפסת בעיניו לא כאירוע גרידא . המתחולל בגוף : " פצעו לבש איזו צררה משונה בעיניו ויהי לעצם מיטאפיזי 0 / 1 ^ המחלה עצמה נהפכת מפגיעה בגרף להוריה מטפיזית המערערת על הקיום האנושי ; ערעור זה הוא ראשית התהליך של כניסה אל " המחלה " ואל מסע התודעה שעובר חפץ עצמו . כפי שציינה הפסיכולוגית דפנה כצנלסוךכנק , ' יש כסיפור סימפטומים ברורים של סכיזופרניה : " בד ככד עם מצבי רוח ירודים מתוארים מצבים שקיימת בהם פגיעה כתהליכי החשיכה , התפיסה ובוחן המציאות - במילים אחרות . סימנים המעידים על מחלת נפש מסוג של סכיזופרניה " . * לחיזוק פרשנות זו מפנה כצנלסוךבנק לתגובתו הקיצונית של הפץ כלפי הערבייה שבאה לחפש את אחיה הקטן באכסניית הפועלים . הערבייה משתמשת בתואר " ורירי / כלומר קטן . לתיאור אחיה , ותגובתו של חפץ היא חמורה במיוחד : כששמע מפיה את המלה " m " כלוסר הקטן , קפץ ממושבו כדקור סרפד . נרתע לאחריו לחלל הדלת , כמבקש מפלט רשם התחיל לרקרע ברגליו ולצעוק : " זריר " . זריר ... יו " ר זעירא ... ידעתיך ! ,,. איננו אוכלי א...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן