הרומן שכול וכשלון הוא סיפור המחלה של יחזקאל חפץ ודרכי ההתמודדות עמה , אכל מבעד לסיפור האישי מציב הספר את שאלת משמעות הקיום האנושי ודרכי ההתמודדות עם המחלה . הנתפסת . כפי שנראה . כיסוד אונטולוגי בקיום . הסופר מטרים את טיבה של המחלה וקובע : " עינויי האדם המסכן . צריך לשער לעולם יעמדו ומאבדים עצמם לדעת או יוצאים מן הדעת , על כי לא יכלו נשוא חרפת חייהם הפרטים הדלים , יקרו גם בזמנים היותר נהדרים " . ' במשפטים קצובים אלו מציג כרנר בתמציתיות את החזה הבסיסית של הסיפור כולו / אין מדובר במחלה מסוימת של אדם מסוים אחד — יחוקאל חפץ , ואץ מדובר במחלה בעלת תסמינים מובהקים . קורא היצירה יודע כי יחזקאל חפץ אינו מתאבד . הוא ממשיך בחייו גם לאחר סיפור העלילה עצמה . עובדה היא שהמחבר פוגש בו . יתר על כן , מהקדמה ןר למדים אנו כי חפץ המשיך להתמודד עם חייו ואף מצא '' מזור ' למחלתו — הטיפול ב "יתום 2 סעוטי / הוא בנו של חנוך . ועם זאת מעמיד בתר זה כצד זה את " המאבדים עצמם לדעת או יוצאים מן הדעת ' / השיגעון וההתאבדות נוגעים שניהם לקיום עצמו ; המחלה נרגעת לשורשי הקיום האנושי , לשאלת טעם החיים . אלבר קאמי כותב בהמי...
אל הספר