בדומה לאחוזת בית — פרוורה של יפו , שנעשה לעיר , שלימים בלעה את אמה הורתה בלא לעכלה — פרשה חיפה היהודית מן העיר התחתית אל הכרמל , תחילה אל מדרגת ההר הראשונה ואחר כך הלאה ומעלה עד קצהו . אלמלא הגיעו היהודים מאירופה אל העיר החל בעליה השנייה ייתכן שהיתה נותרת אחת — עיר ערבית עם מיעוט יהודי ערבי . אבל לא כך היה . ב 1909 הוקמה שכונת הרצליה וב 1912 הונחה אבן הפינה לבניין הטכניקום , המסמל את הקמת העיר היהודית . אחר כך נקנו עוד ועוד קרקעות מידי הגרמנים ומידי ערבים , ונוסדה שכונת הדר הכרמל . ריכארד קאופמן תכנן את השכונה בדמות עיר גנים , אחרי בת גלים ונוה שאנן , עוד שתי שכונות ערי גנים יהודיות שתכנן , ובמקביל לתכנון המופת האוטופיסטי נהלל , ואחריה תכנן את רוב שכונות הכרמל הוותיקות האחרות . ירוקות , אקולוגיות — גם במונחי זמננו — ופרווריות למדי , שנותרו כאלה גם כאשר הבריטים הניפו אל על את היוזמה העותמנית והפכו את חיפה — על הנמל , שדה התעופה , בתי הזיקוק , צינור הנפט ומסילת הרכבת חוצת המזרח הקרוב — למטרופולין . ב ' 48 התמוטטה העיר . מחצית אוכלוסייתה , רוב רובם של ערבייה , סולקה ממנה במחי , ובמחי א...
אל הספר