9. קריאת ירמיהו שלא להתאבל על המת (יר' כב, י-יב)

ירמיהו קרא לעם בשם ה ' : אל תבכו ל ְ מת ואל תנ ֻ דו לו . ב ְ כו בכו ֹ ל ַ ה ֹ לך כי לא ישוב עוד וראה את ארץ מולדתו . כי כה אמר ה ' אל של ֻ ם בן יאשיהו מלך יהודה המ ֹ לך תחת יאשיהו אביו : אשר יצא מן המקום הזה לא ישוב שם עוד . כי ב ִ מ ְ קום אשר ה ִ גלו א ֹ תו שם ימות ואת הארץ הזאת לא יראה עוד ( יר ' כב , י – יב ) . . 69 הימנעות מביטויי אבל כטקטיקה שנועדה לבטל את רוע הגזרה אנו מוצאים גם אצל אסתר , שהתייצבה בפני אחשוורוש . כדי להצליח במשימתה לבשה אסתר בגדי מלכות ( אס ' ה , א ) , וזאת בניגוד למרדכי שקרע את בגדיו ולבש שק ואפר ( אס ' ד , א – ב , ד ) , ושלא ככל היהודים , שאף הם לבשו שק ואפר ( שם , ג ) . אסתר הזמינה את המלך ואת המן לשני משתים ( אס ' ה , ד , ח ) , בניגוד חריף לצום בן שלושת הימים שצמו כל היהודים , כולל היא ונערותיה ( אס ' ד , טז ) . אולם במקרה זה מדובר באבל לשם בקשה ( ביטול גזרת ההשמדה ) ולא באבל על מת . לפי ניקוד נוסח המסורה אין הכוונה למת מסוים , אך נראה שיש לקבל את הגרסה העולה מתרגום השבעים ומהפשיטתא : ל ַ מת , ולפרש שהכוונה ליאשיהו , שמותו גרר אבל כבד ביהודה ( דה " ב לה , כד...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד